חיים, בן רחל ויצחק ולוורט, נולד במחנה מעצר בקפריסין, לשם גורשו הוריו יחד עם כל נוסעי אניית המעפילים "תיאודור הרצל". בכ"ט בנובמבר, ליל ההצבעה באו"ם על החלטת החלוקה, הגיע חיים עם הוריו ארצה, והוא בן חודשיים וחצי.
בהיותו בן 8 התמקמה המשפחה סופית בקיבוץ דגניה א', ושם גדל והתחנך. הוא השתלב במהירות בחברת הילדים וזכה לכינוי החיבה "חיימון". מגיל צעיר התבלט ביכולותיו הלימודיות ובכשרונו האמנותי בציור ופיסול.
בצבא שירת בסיירת שריון, עבר קורס קצינים ובעקבותיו פיקד על מוצב בתעלת סואץ. במהלך שירותו הצבאי נפצע פעמיים.
בתום השירות חזר לקיבוץ, עבד בחקלאות ובהדרכת נוער והיה פעיל מאוד בחיי החברה והתרבות של הקיבוץ. בדגניה א' זכורים לטוב עד היום איוריו שעיטרו את העלון השבועי, את הגדת פסח, ועוד.
את פנינה הכיר כשהגיעה לקיבוץ בהיותו בן שש עשרה. מאז, החל מגיל הנעורים, היו השניים לזוג. כאשר נישאו בחרו שם חדש עברי למשפחה – רתם.
בשנת 1973 עזבו פנינה וחיים רתם את הקיבוץ ועברו לירושלים, בה חיו כעשר שנים. חיים למד אמנות בבצלאל וכלכלה וגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, ועבד בעבודות שונות. בשנים אלו נולדו לזוג סנונית, אור ותמנע.
לגמלא הגיעה המשפחה בשנת 1983 וקיבלה כמקובל אז בית ותשתיות להקמת משק חקלאי. כאן נוסף לשפחה הבן הצעיר, הלל.
חיים הפעיל כל ימיו את המשק החקלאי המשפחתי. בנוסף, הצטרף בשנים האחרונות לצוות ההדרכה של "פרחי מדע" במכללת כנרת שענייניו קירוב נוער למדע. הוא היה חבר פעיל בצוות "ניידת האסטרונומיה", עמו נסע בכל רחבי הארץ והציג בפני תלמידי וקהילות, בעזרת עזרים והפעלות, את יסודות המדע הזה. עומק ידיעותיו, צניעותו, השקט הנפשי, סבלנותו לאין קץ ונועם הליכותיו עשו אות לאהוב ומוערך ביותר על ידי כל מי שזכה לעבוד עמו.
חיים כחבר בקהילת גמלא – איש צנוע ושקט, מעולם לא הבליט עצמו. אולם כשהתבקש תמיד נענה ברצון לתרום מהידע הרב והעמוק שרכש בתחומים שונים, כגון ידיעת הארץ, ובעיקר מכשרון הציור הייחודי בו התברך. תפאורות להצגות, מודעות, איורים למידף, כל אלה עשה ביד קלה ומיומנת והתוצאות תמיד לתפארת. בתכנון הטיילת התיירותית לקח חלק. הגמל פרי עטו המעטר שער המידף מזה שנים רבות היה לאחד מסמלי גמלא.
חיים נפטר בחטף מדום לב לקראת סיום יום הדרכה שגרתי ב"פרחי מדע". היה – ואיננו.
יהי זכרו ברוך.
דברים לזכרו של חיים רתם